נכתב ע”י נחמה באקשט -שמינסטית!

 

כשפנו לכיתה שלנו כדי שנתחיל לארגן את הגיבושון התרגשנו מאוד. מבחינתנו זה היה חלום שהתגשם. אנחנו המחזור הראשון! זאת אומרת, כול הגיבושונים עד עכשיו ארגן הצוות ותמיד התחננו שיתנו לנו לארגן את זה ואף פעם לא הסכימו. תמיד אמרו ”חכו לשמינית, חכו לשמינית”, וסוף סוף היום הגיע, הכיתה הייתה באורות ונכסנו לזה בראבק!!!

תכננו את הגיבושון והכול היה מושלם.

רוצה לדעת מה היה?

אז הנה מתחילים….

יום לפני הגיבושון היה תרגיל של רעידת אדמה ש עשתה כל האולפנה. מיד אחרי התרגיל האחראית של התרגיל (אחת המורות) נכנסה לכיתה של החמשושיות והתעצבנה עליהן שלא עשו את התרגיל כמו שצריך, ולכן הן חיבות לעשות את התרגיל עוד הפעם, אבל הפעם מנסים להחליף מיקום לכן רצים לדשא שליד תחנת הרכבת  (שממש קרובה לאולפנה). כמובן שגם עשינו את זה לשאר הכיתות כדי שאף אחת לא תחשוד (וגילנו להם ביום של הגיבושון שסתם עבדנו עליהם).

ביום למחרת החמשושיות (כפרע עלייהם) הגיעו לאולפנה ולא חשדו בכלום! האחראית הפעילה את האזעקה וכולן רצו לדשא שבו חיכינו להן עם קונפטי בלונים ושלטים בשאגות ומורליים לגיבושון (כמובן שבשלב זה הן הבינו שעבדנו עליהן). כל בת קיבלה בקבוק מים ואת הרב קו שלה ויצאה ל”מרוץ לשיראל” שבו הן התחלקו ל3- קבוצות. לכל קבוצה היה מסלול שונה והן התחרו איזו קבוצה תסיים ראשונה (עם פרס למנצחות!) הירוקה? הכחולה? או הכתומה? (על מי את מהמרת?) ב2- תחנות בדרך חיכו להן בנות משלנו (שמיניסטיות!) שחילקו להן ארטיקים/קולה קרה (כי בכל זאת היה יום חם…)

וכן כן, ניחשת נכון הקבוצה הכתומה ניצחה והגיעה ראשונה לגן העצמאות.

לאחר שכל הקבוצות הגיעו שיחקנו משחק היכרות קצר, ואז הגיעו שאר בנות האולפנה והתחלנו את טקס הענקת הפרס לכתומות.

לאחר מכן התחלנו בטקס החשוב ביותר שבו החמשושיות חתמו על הכניסה לאולפנה וחתמו על כך שהן מקבלות את הכללים שלה וכמובן שקונות מהשמיני לפחות פעמיים ביום: ) כי היי, צריך פרנסה.

ואז הגיעו הפיצות (אל תדאגי הכול היה בשמירת מרחק, ורק אחת מהשמינית חילקה, כמובן עם כפפות כי עדיין יש קרונה:(  )

כל האולפנה קיבלה חולצות מושלמות!!!

וכמובן כמובן עשינו תמונות (אוי כמה תמונות כבר כאבו לי הלחיים).

הופה הופה, ולאירוע הראשי לא תאמיני מי הגיעה – צוריה המלכה! שאיתה עשינו מעגל מתופפים (כן כן, באמצע גן העצמאות).  זה היה נדיר, כולם יעידו!!!

וזהו, סיימנו (כמובן במורלים), ונפרדנו כל אחת לביתה.

אל תדאגי, דאגנו לך לראיון של נעמה השמיניסטית עם שתי חמשושיות  מדהימות (כי אי אפשר לראיין את כולם, חבל!) אז יאללה תיהני, להתראות!

 

 

 

ראיון חמשושית על הגיבושון:

 

שמיניסטית (נעמה): הופתעת מהגיבושון?

חמשושיות (אורטל ושרה): כן, הגענו ליום רגיל באולפנה, ופתאום נכנסו אלינו לכיתה ואמרו שיש תרגיל רעידת אדמה.

הלכנו יחד כל הכיתה לגינה שם השמיניסטיות הפתיעו אותנו וחילקו אותנו לקבוצות ויצאנו למשימות בעיר, היה ממש מפתיע ומיוחד!

 

שמיניסטית: זה תרם לך להכיר טוב יותר את הכיתה שלך ואת כלל האולפנה?

חמשושיות: כן בטח, בעשיית המשימות היה צריך גיבוש ותרומה של כל אחת מהקבוצה, וזה יצר אחדות וחיבור. בהמשך היום היה מעגל מתופפים של כל האולפנה, כל האולפנה תופפה ושרה, והדבר יצר חיבור ואחדות של כל האולפנה!

 

שמיניסטית: איזה חוויה את לוקחת משם הלאה?

חמשושיות: מעגל מתופפים שהראה את העוצמה והמיוחדות של האולפנה כשכולנו יחד!

 

שמיניסטית: איך השתלב שם הצוות?

חמשושיות: בחלק של המשימות היו קבוצות עם מורות שממש זרמו ועשו איתנו את כל הפעילויות והראו לנו שזכינו באחלה צוות!! (דש למורה יעל הנשמהה😍)

 

שמיניסטית: עם איזה רושם יצאת משם?

חמשושיות: שהרמה החברתית באולפנה גבוהה, ושלאולפנה חשובה גם הרמה החברתית ולא רק הלימודית והם משקיעים בזה הרבה! (פעילויות מבחוץ, חולצות, פיצות טעימות ועוד…)

 

שמיניסטית: מסקנה?

חמשושיות: שיראל זה אחלה מקום! חמוד ומשפחתי, עם אחלה צוות, אחלה שמיניסטיות (כמובן) ואחלה בנות!!